* The queen and the monster *

לפני כמה שבועות פרסמה אליקס (כן, ככה מבטאים את שמה מסתבר! מפיה של צרפתייה אמיתית) מה-cherry blossom girl פוסט ובו לינק לחנות queen's wardrobe. 

כמו כל פאשיוניסטה מהמניין מיד הקלקתי פנימה, ואחרי כמה פעמים של "מילוי סל" בפריטים מכל מיני סוגים, התמקדתי בחולצה הזו עם האפיל הסמי צבאי הזו, ובקרדיגן כחול מוזהב (שיקבל במה משל עצמו).

אחרי סאגת מכס שלא הייתה מביישת סרט תורכי (ותודה לכל מי שעזר לי להתמודד עם זה בטוויטר) קיבלתי סופסוף את החבילה המיועדת מקוריאה, שצורפה אליה גם גלויה חמודה שבה הודפס הכיתוב shelly - queen's wardrobe, שזה כבר התחלה טובה - מי לא אוהבת לראות את שמה בצירוף שם התואר מלכה?..

בנוסף זכיתי לקבל מהם הרבה מאוד מיילים משעשעים של קוריאנים שלא כל כך יודעים אנגלית אבל מאוד משתדלים לרצות. יש להם את שירות הלקוחות הכי מהיר, מתחנף ונטול מילות קישור שזכיתי לו אי פעם בשופינג און ליין.

חמושה בלוק החצי צבאי הזה (יש שיאמרו שגם העקבים האלו מסוגלים להרוג) הייתי מוכנה להתמודד עם החלק של המפלצת בפוסט - הקיר הדי מטורף הזה שאני ודנה מצאנו בשיטוט בדרום העיר. 

חולצה queen's wardrobe ג'גינגס פול אנד בר תיק מנגו מגפיים זארה 

המשך שבוע מצוין, ותודה לדנה על הצילומים!

* Home sweet home *

ובכן, אני חוגגת היום יומולדת! לרגל המאורע החלטתי לעשות משהו קצת שונה היום בבלוג - לחגוג "את עצמי" ואת הבלוג על ידי משהו שרציתי לעשות כבר הרבה זמן. 

מאז שמיכל (איי לאב ג'וש) הנהדרת גילתה לי ולכל קוראיה את נפלאות האתר the selby, התקנאתי לי בצילומים המדהימים שמאפשרים הצצה בלתי אמצעית כמעט לכל השטויות שמרכיבות את הבתים של כולנו, ושיחקתי ביני לבין עצמי עם האופציה לעשות דבר כזה. סשן הצילומים שהדהים אותי יותר מכל היה זה שצולם בדירתה של ג'וליה רויטפלד(פלוס הגילוי החביב שהיא חגגה יומולדת שבוע לפני בדיוק, ממש אחיות, מה, לא רואים?). 

עכשיו גם מותר לי לגלות שאחרי ששזפתי את עיני בצילומים מהדירה הניו יורקית המהממת שלה, פינת ה"ליד המיטה" שלי עוצבה לגמרי מחדש בהשראת חדר השינה שלה. 

כשהראיתי לדנה הצלמת המסורה את האתר היא התלהבה כמוני, ואחרי סשן קירצוף רציני של הדירה שלי אירחתי אותה ואת המצלמה שלה בביתי הקט.

הרכב המחשבות הזה, של יומולדת + נוסטלגיה + בלוג + עבר + הווה + עתיד + בית + צילום, הביא אותי למשוואה הבלתי נמנעת של לתהות על קיומם של "הדברים היפים" בחיים שלי.

מאז ומתמיד אסתטיקה היתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. 

גדלתי בבית עם אמא עם נטיות אמנותיות ואבא עם נטיות סדר ניקיון וארגון, ונדמה לי שמשהו בשילוב הזה השאיר את חותמו כבר מההתחלה.

הדיסוננס, ואולי בעצם הסימביוזה הטוטאלית של שני הדברים האלו באה לידי ביטוי מזוקק ביותר בתחום העיסוק שבחרתי לי - עיצוב גרפי, השילוב האופטימלי של יצירתיות ואורגזניציה. 

אני אוהבת לראות אנשים שחיים ונושמים אהבה ליופי, אסתטיקה, עיצוב, אמנות - ואופנה כמובן למעלה ברשימה בין תחומי האמנות (אני נוהגת לקרוא לאופנה "אמנות שימושית") - שרואים את זה עליהם בכל רמ"ח איבריהם. 

זה נוגע לכל תחומי החיים - החל באיך שאנחנו מתלבשים, איך התיק שלנו נראה ומסודר, איך הספרים מונחים על המדפים, איזה תמונה בחרנו לשים על הקיר, הכלי של המברשת שיניים, היומן שבו אנחנו כותבים.

כל דבר קטן שמרכיב את מרחב המחייה שלנו ומגדיר מי אנחנו. הכוונה היא לא כמובן בהכרח לאנשים עם הפרעות סדר קלות עד קשות *כמוני*, אלא להיפך, המגוון הזה שאפשר לראות בהתייחסויות של אנשים לאהבה ואכפתיות לסביבה שלהם ולאיך שהיא נראית, כמו גם לאיך שהם עצמם נראים, והמשיכה לדברים יפים ומעניינים באשר הם, לא משנה מאיזה תחום בעולם הם לקוחים.

תודה רבה רבה לדנה על הצילומים ועל הסבלנות עם נינה,

והפעם אני מרשה לעצמי לאחל איחולים לעצמי -  שתהיה שנה טובה ויומולדת שמח! 

* תחילת עונת התפוזים *

בפארפרזה כמובן על השיר הזה, אפשר להכריז על תחילת עונת התפוזים.

מלבד העובדה שתפוז הוא הפרי האהוב עליי בחורף ואפילו בכלל, יש לי איזה סנטימנטים לכל מה שקשור לעצי תפוזים ולפרי הכתום זהוב הזה.

גדלתי ברחובות, הלא היא עיר הפרדסים ופרי ההדר של המדינה. 

בילדותי נהגנו ללכת הרבה לטיולים בפרדסים הרבים שהקיפו את העיר, וכמה שזה נשמע פסטורלי ורחוק, היינו קוטפים פירות עסיסיים מהעצים ואוכלים אותם ככה בטבע. 

כמעט אפשר לשכוח שככה זה עובד, כשאנחנו רגילים שהפרות והירקות שלנו מגיעים רק מהמכולת/סופר/פיצוציה הקרובה.

לצערי לא נשאר הרבה מאותם פרדסים, ואמנם אני כבר לא גרה ברחובות וגם משפחתי לא, אבל נדמה לי שאת כל שטחי הפרדסים החליפו כבישים ושכונות חדשות. 

לכן לא הייתה שמחה ממני לגלות שממש בבניין לידי פה בתל אביב מתחבא לו בחצר האחורית עץ תפוזים קטן ומניב. אמנם תפוזים קטנים ומן הסתם גם מרים ולא ממש אכילים, אבל זה תמיד שינוי מרענן לראות בלב העיר עץ פרי מלבלב. 

השילוב של הכתום והירוק עם מזג האויר הקריר היו הזדמנות מעולה להוציא לאור את המגפונים החדשים, התחליף האישי שלי העונה למגפוני קלואה האלו שכולנו מפנטזות עליו.

טייץ ונעליים זארה שמלה אמריקן אפרל קרדיגן קצר הוניגמן חגורה מנגו

 

תודה רבה לדנה על הצילומים והמשחק עם התפוזים, ושבוע מצוין לכולם!

*לעולם ואף פעם *

היה מתבקש מהכותרת שזה יהיה פוסט על חוקי ה"לעולם לא" ו"אף פעם" בעולם האופנה, ואולי באמת כזה יגיע מתישהו, אבל הפעם דווקא הביטוים האלו הגיעו אלי מכיוונו של השיר הקטן הזה מפעם:

"שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם".

כשהיינו קטנים הביטוי המתנגן הזה היה נפוץ רבות, בין אם מדובר בריב קטנטן על תור מי לשחק בברבי, או בין אם מדובר במלחמה כלל עולמית שהוכרזה עקב מאבק כוחות בין מלכת הכיתה לסגניתה.

נראה לי שחלק מהקסם שלו הוא בהחלטיות המעולה הזו שרק הולכת ומתפוגגת ככל שהזמן עובר. הרי איפה עוד בחיים חוץ מגיל 5 עוד נדע שוב בכזו נחרצות ששולם וברוגז יחלפו לעולמי עולמים?

איכשהו היום יותר מפעם, אני דווקא מוצאת את עצמי מזמזמת את הניגון הקטן הזה דווקא לעצמי.

תמיד אומרים לנו מכל עבר שאנחנו צריכים לחיות בשלום עם עצמנו, אבל אני דווקא מעדיפה את הביטוי הכאילו משובש הקטן הזה "שולם שולם לעולם", או פשוט להיות בשולם. עדיף עם עצמי בעיקר.

מכנסי ג'ינס אילוצ'קה גופיה ועליונית בוטיק עלמה נעליים זארה תיק אסוס 

ועד שיושג השולם המיוחל, אני מרשה לפחות לברוגז להשתלט על איזורים אחרים בחיים בשמחה - מכנסי ה"ברוגז", עם האורך הכה מושלם, נוגע לא נוגע בקצה הנעל/הגרב/המגפון, כבשו אותי כבר מזמן.

בדרך כלל האורך הזה מגיע בצירוף סקיני או מכנסיים שגזרתן דקיקה יותר ככל שמתקרבים לקרסול, אבל התחשק לי דווקא לבדוק איך העניין הזה יעבוד עם הג'ינס הרחב והאהוב שלי. נראה לי שהברוגז מתאים פה :)

המשך שבוע טוב לכולם, ותודה לדנה על הצילומים!

* Mix & Match *

אני מניחה שגם אתם, כמוני, כבר די מיציתם את עניין דיבורי המזג אויר בבלוגספירה ובכלל. כשפתחתי את הבלוג מעולם לא תיארתי לעצמי שלמזג האויר תהיה נוכחות כזו מרכזית בו, אבל אני נאלצת להכנע ולהודות שגם הפעם הוא היה שיקול מכריע.

כבר בניתי על פוסט חורפי, סופסוף להפגין פה את מראה השכבות הכה אהוב, להשוויץ במטריה המנומרת שלי (כן כן! מנומרת!) ובכלל, קצת אור אפרפר ואולי אפילו כמה טיפות על המדרכה. ובכן, ליקום היו תוכניות אחרות בשבילי.

בתור מישהי שלא ממש מתמודדת עם חוסר ודאות בצורה אופטימלית, אתם רק יכולים לתאר לכם שהימים האחרונים מאוד קשים לי להתמודדות - עוד לא סיימתי להתלבט ביני לבין עצמי אם כבר להחליף את ארון הקיץ בחורף, ושוב צצו להם ימים שטופי שמש ונשארתי עם ערימות הגרביונים והקרדיגנים מונחות בדד מחוץ לארון ומחכות שאמצא להן מקום מנוחה ומרגוע  לעונה הקרובה.

אז ככה מצאתי את עצמי במן איזה מיש-מש מוזר כזה של חורף/קיץ, לא כאן ולא שם. מכנסיים קצרים מצד אחד? צ'ק. נעליים/מגפונים סגורות מצד שני? צ'ק. חולצה ארוכה אבל אוירירת לחלוטין? צ'ק אנד צ'ק. 

מכנסיים קצרים קארין איי חולצה אסוס חגורה אילוצ'קה תיק קסטרו נעליים זארה 

מה כבר ביקשתי, קצת יותר בטחון וודאות בחיים, לפחות במזג אויר! :)

לפחות כמעט בוודאות אני יכולה לומר שיהיה סופשבוע מהנה - מחר מסיבה שצפויה להיות מעולה (מי בא לבלוק?) ובשבת יומולדת לארנבת הכי מגניבה בעיר (מזל טוב מיצי!)

תודה כרגיל לדנה, ושיהיה סופ"ש מעולה לכולם!

* בעונת מעבר *

קצת מוזר להעלות פוסט עם תמונות שיש בהן עדיין ארומה קיצית מסוימת, כשבחוץ עדיין לא יבש הגשם מהמדרכות, וכשהבוקר כבר עמדתי מול הארון ותהיתי עם איזה זוג נעליים כדאי לי לחנוך את החורף שהגיע במפתיע.

אני מוכרחה להודות שבדר"כ אני ממש לא מאוהבי העונה הגשומה. אני די שונאת גשם, האפרוריות בשמיים עושה לי בדרך כלל אפרוריות גם בפנים, ואני סובלת מקור הרבה יותר מאשר מחום.

אבל אפילו חובבת שמש וקיץ כמוני כבר ממש שיוועה לשינוי, והיה לי די כיף לקום היום בבוקר ואפילו מבלי לדעת מה מתרחש בחוץ להרגיש את האויר האחר בחוץ.

עונת המעבר הישראלית מקשה על הבלוגריות להיות עם היד על הדופק - רק צילמנו את האאוטפיט הזה לפני יומיים וחצי וכבר הוא לא רלוונטי? זו סיבה מספיק טובה כדי להפוך אותו לאאוטפיט פרידה לשלום מהקיץ, ולקבל בברכה את הסתיו והחורף. 

שמלות מתנפנפות וסנדלי רצועות - סי יו נקסט סאמר!!

שמלה אמריקן אפרל נעליים ניין ווסט קרדיגן פרחוני פול אנד בר חגורה בנקר 

אני אתנחם בעובדה שלפחות החגורה הזו תהיה שימושית ומהממת בין אם קיץ או חורף בחוץ - ראיתי את החגורה הזו באתר של אסוס כבר מזמן, ומאחר ומעולם לא הייתה לי שום כוונה להוציא 127 פאונד על חגורה (!) שמחתי מאוד למצוא את הגרסא המקומית שלה בבוטיק בנקר, שעלתה את אותו הסכום בערך רק בשקלים ולא בפאונדים. (כמו שאמרה זאת רוו יקירתי בצורה מוצלחת - פאונד, המטבע האכזר ביותר בעולם).

חורף שמח לכולם, ותודה רבה לדנה כמובן :)

* living my life like its golden *

(יותר ממוזמנים ללחוץ על הכותרת, היא קישור לשיר המעולה הזה)

הסיפור הפעם התחיל ממכנסי הזהב המופלאים האלו מבית היוצר של "אלומה". כבר לפני מספר חודשים סיפרתי עליה פה בשני פוסטים שונים (הנה הראשון, והנה השני), ואם תחזרו לקרוא שם תראו שייחלתי לפתיחת החנות שלה בארץ, ותראו מה זה - משאלותיי התגשמו. (מי אמר מיליון דולר ולא קיבל..?)

את אלומה אני מכירה כבר שנים רבות, ועכשיו עם פתיחת החנות גם התמזל מזלי לא רק לצפות בכך מהצד אלא להיות קצת שותפה בעניינים בתור מי שעובדת עבורה על העיצוב הגרפי.

אז כן - יש חנות, (מתחם באזל בתל אביב, מומלץ להגיע ולו רק בשביל להתפעל מחלונות הראווה שלא רואים כמותם כל יום בארץ), וכבר בביקור הראשון שלי שם ראיתי בזווית העין את המכנסיים האלו מנצנצות לי מהקולב. תוך כדי שאני מפנטזת עליהן ראיתי 3 בחורות שונות מודדות את הגרסא שלהן בשחור שעשתה לכל אחת פלאים, והבנתי שהם יאלצו להיות שלי בשלב כלשהו.

הסיפור המשיך עם הרעיון המעולה של דנה לעשות סשן צילומי לילה, והחלטתי שזו הזדמנות מעולה לנצנץ קצת עם בגדי הזהב החדשים (המכנסיים חדשים, כל השאר לא כל כך...). 

כנראה ששעת הלילה והחושך ששרר בחוץ עזרו לדנה במשימה לאתגר אותי,  והיא הצליחה לשכנע אותי לעשות דברים מהסוג הזה: (המדריך קיקבוקס שלי יהיה מאוד גאה  אם הוא יראה את זה, מי היה מאמין שאפשר לבעוט בעקבים!)

מכנסיים אלומה חולצה H&M קרדיגן קארין איי נעליים אסוס

כרגיל תודה רבה לדנה על הצילומים ועל שיתוף הפעולה הפורה מתמיד, ושבוע טוב לכולם!